<h1>האגודה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
קדשי קדשים ששחטו בדרום ולד חטאת אבל הקדיש בור ריקן ואחר כך נתמלא (מלא) מים אין מועלין [במה שבתוכו]. פר"י וחצר הקדש לא זכי דחצר קונה מכח יד ואין יד להקדש לכך אם אדם מצא דבר בהקדש בחצר בית הכנסת זכה בו.
<h2>דף יג:</h2>
מעיין היוצא משדה הקדש לא נהנין ולא מועלין. אמרינן פרק מרובה [פ"א ע"א] עשרה תנאים התנה יהושע מעין היוצא בתחילה בני העי' מסתפקין ממנו ולא יהא כח הקדש יותר מן המקדי'. וי"מ דיש חילוק בין נובע מעצמו בין טרח וכרה בור.
<h2>דף כ:</h2>
פרק השליח. הנודר מן הירק במסכת נדרים [נ"ד ע"א]. אמר רבי שמעון בן גמליאל קריביים לא בשר, אוכליהון לא בר אינש. עיין מסכת נדרים [שם].
<h2>דף כא.</h2>
דברים שבלב לא הוו דברים. וכן פ"ב דקידושין [מ"ט ע"ב] ההוא גבר' דזבין ארעתא למיסק לא"י. והא דאמרינן פרק תמיד נשחט [ס"ג ע"א] המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר לא אמר כלום דבעינן פיו ולבו שוין והוא בטל, היינו משו' דפיו מכחי' לבו, אבל הכא ובקידושין אין פיו מכחיש לבו להכי אמר דברי' שבלב לאו דברים עיין בקידושין [שם] ובנדרי' [כ"ח ע"א] ובנזי' [ב' ע"ב].
